דרך תשובה
הרב יניב חניאיאתשריתשפא29/09/2020
שאלה:
אשתי סיפרה לי שביום כיפור בצהרים היה לה כאבים נוראים בשרירים (יש לה פיברומאלגיה כאבי שרירים) ועקב הצום היא לא יכלה לקחת משכך כאבים אז היא עשתה לעצמה עינוג דרך הרהורים לעצמה לבד בכדי לשכך את הכאבים והיא לא יודעת האם היא עשתה חטא ואם כן מה הדרך התשובה
תשובה:
זה בהחלט נראה כמו חטא, בעיקר ביום כיפורים.מידי פעם אני נשאל כאן על עניין של הרהורים וטהרת המחשבה לנשים. משום מה יש כאלה שחושבים שלנשים אין איסור של הרהורי עריות. וזה לא נכון, לשני המינים יש איסור בענין. זה נכון שעצם האוננות לנשים היא לא איסור חמור לגברים, אולם היא אסורה. ולכן זה בהחלט חטא.
מבחינה הלכתית, אם אשתך היתה לוקחת משככי כאבים ביום כיפור, לא היה בזה שום חטאט שהוא, כי הכמות היא קטנה ובטח לא אסורה, ולכדורים אין טעם (וגם אם יש, ניתן לבלוע אותם מבלי להרגיש את הטעם). והכמות הממש קטנה של לקטוז או סוכר שהם שמים, לא היתה משמעותית בכלל מבחינת כיפור. ולכן, בפעמים הבאות, אם יש כאבים ובלי קשר להרהורים או לא, שתיקח כדור.
לגבי התשובה על זה- אני לא חושב שהיא שונה רגילה ומקובלת... צריך להרהר בתשובה, להבין שזה חטא, להתוודות ולקבל לעתיד לא לעשות את זה שוב. אולי לתת קצת לצדקה, כי בכל זאת זה יום כיפור...
יש בתורה איסור של לא תתורו אחרי לבבכם, שאחת המשמעויות שלו היא שאסור להרהר בהרהורי עריות. אסור לדמיין דברים לא צנועים וכדומה... בעקבות איסור זה חכמים גם אסרו להתבונן על בגדי אשה, להתבונן על חיות שמזדווכות וכדומה.
חכמים גם אומרים שהרהורי עבירה קשים מעבירה עצמה! כדי להראות עד כמה בסופו של דבר המחשבות הלא צנועות משפיעות על הנפש...
ברור לחלוטין שקריאת סיפורים לא צנועים גורמת להרהורים (ולעיתים קרובות גם לשז"ל ודומה...) ולכן ברור שאסור לקרוא אותם. יתכן שאם אסור יותר מהמעשה עצמו... זה לא פשוט בימינו, שבהם הדברים הללו הפכו כמעט להיתר, וזה נמצא בכל מקום... אבל זה עדיין אסור.
טוב, זה כמובן ניסוח מוטה. ממישהו שהתחיל מכך שיש ביהדות אפליה ואז כתב את התשובה.
ודווקא בברית מילה לכאורה זה הפוך, כי זו מצווה כואבת, לא?
אני הייתי מסביר את זה הפוך לגמרי-
ברית המילה לגברים בלבד, מסמלת, יותר מכל, את היחס ביהדות לנשים כמי שנבראו, בבסיס, בצורה מושלמת יותר. קרובות יותר מעצם הולדתן לקדושה, פחות "מחוספסות", מבחינת יצרים ותאוות ארציות.
כמו שהן מברכות כל בוקר- שעשני כרצונו. יותר קרוב למהות.
רואים את זה קצת גם בימינו (אם כי יש בעניין הזה מה שקרוי הידרדרות הדורות) שנשים בכל זאת, מטבען, יותר רוחניות, יותר צנועות, ויותר עדינות מבחינת ההרגש הרוחני. אפילו בימינו, שבו יש חינוך קשוח לנשים לחקות גברים, מקלחות של נשים, בצבא לדוגמא, יהיו מפורדות יותר, מעט צנועות יותר. ואילו אצל גברים הן "פתוחות". זו דוגמא לצניעות הטבעית שישנה עדיין בבסיסה. ומכאן ניתן ללמוד על עוד ועוד תכונות נפש...
על פי חז"ל ברית המילה היא הטקס האולטימטיבי שבו ה"אדם משפר את הטבע" (ראה סיפור רבי עקיבא וטורנוספורוס), ונשים, כשהן נולדות, צריכות "פחות שיפור ויותר טבע". עניין הבא לידי ביטוי גם בפטור שלהן ממצוות עשה שהזמן גרמן וכדומה.
נשים מתקשות להיכנס להריון פחות או יותר מגיל 40. כל שנה מעל גיל 30 היא קריטית והקושי עולה, אולם נדמה לי שכולם מסכימים ש40 זה פחות או יותר הגבול שבו "זה יחסית קל". אני חושב שהרופאים אומרים שנשים שילדו הרבה לפני כן, יותר קליטות בגילאים הללו. אבל פחות או יותר כל לידה צמעל גיל 40 היא די נס.
לגבי נשים לא נשואות שמביאות ילדים בהפריה חוץ גופית, זו סוגיה מורכבת. למיטב ידיעתי ותשובות שקראתי, רוב הפוסקים לא מתירים. יש כאן, מלבד הצד של האשה, גם את הצד של הילד שנגזר עליו לגדול ללא אב. ויש כאן קשיים נוספים. בכל זאת, יש לא מעטות שעושות את זה.
לגבי "הקפאת בציות" בגיל צעיר יחסית כדי שניתן יהיה לעשות בהן שימוש אם יתחתנו מאוחר, זה כבר יותר קל.
לכאורה למה שתאבד התקווה למשפחה וזוגיות? אשה שמוכנה לעבור טיפול חוץ גופי כדי להרות, בודאי תהיה מוכנה לעשות הכל בשביל זוגיות גם. אז למה שתאבד התקווה?
לגבי גיל שמסוכן ללדת, אני חושב שהרופאים מסכימים שגיל 45 זה כבר התקפת הורמונים לא פשוטה... אם כי לנשים שלא ילדו בכלל, ממשיכים עדיין טיפולים גם בגילאים כאלה, תחת פיקוח הדוק ואין סוף בדיקות.
באתר יש לא מעט התייחסות לשאלה הזו, ויש לכך גם התייחסות בפוסקים לא מעטים. יש הרבה חומר בעניין.
בנושא האוננות יש להבחין בין שני דברים- הוצאת שזל, שזה נוגע לכאורה רק לגברים, ומחשבות של מיניות ודברים לא צנועים, שזה שייך גם לנשים, גם אם לנשים אין את האיסור של שז"ל (לפי הבן איש חי יש, וזה דוגמא למקור אחד שעוסק בענין), הרי עדיין שיש להם צורך ומקום לשמור על טהרת המחשבה, על נקיות הדעת ועל האיסור של לנטות אחרי מחשבות לא צנועות (ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם), מכיוון שלא אפשרית אוננות לא הדברים הנ"ל, מכאן שלנשים זה גם אסור.
כפי שאמרתי, תוכל למצוא כאן באתר לא מעט בנושא.
באופן מוזר, לדעתי מכיוון שלנשים יש יותר יכולת דמיונית מגברים ויותר יכולת "פזטוז", אבל נשים טהרת המחשבה היא חמורה יותר. אני בטוח שתוכל למצוא לא מעט ספרים ומקורות שעוסקים בנושא טהרת המחשבה...
על פי חכמים ניתן להבין שלאשה יש סוג של זרע, ככל הנראה הכוונה לביציות.
בכל מקרה, אצל נשים הביציות ככל הנראה לא יוצאות בעקבות גירוי עצמי, זה שונה משל גברים. מכאן שכוונת הבן איש חי לעצם הטומאה והבעיה שבמעשה עצמו, המצב שבו אשה מדיינת דברים, מפנטזת ומביאה את עצמה לידי גירוי הוא מצב רוחני שלילי.
טוב, למרות כל הפרטים, עדיין חסרים פרטים בשאלה שלך, שאותם הייתי מנסה להשלים בעצמי.
אני חושב שיש כאן כמה חלקים-
א) החלק לגבי הבתולין, האם את עדיין , פיזית, בתולה.
ב) החלק לגבי הנישואין- אם את כבר לא בתולה, האם זה ישפיע על הנישואים
ג) החלק לגבי פנטזיות ומחשבות ואוננות.
לגבי החלק הראשון, קשה לדעת ולענות על זה, אם כי מהתיאור שלך בהחלט נראה שיתכן שקרעת לעצמך את הבתולין. קשה כמובן לדעת בוודאות, אבל זה נשמע שהחדרת האצבע או כל מה שעשית בהחלט יכולים להשפיע על הבתולין. את גם מתארת רטיבות, והפרשות ואולי דם, כך שזה בהחלט מראה שזה אפשרי. אם כי אי אפשר לדעת ממש. על פי מה שמופיע בגמרא, נשים יכולות לעשות את זה, כלומר- לקרוע לעצמן את הבתולין. אולם מצד שני, ביגוד אולי למה שמקובל לחשוב, לא מדובר על מין קרום שנקרע בבת אחת וזהו, יש בזה שלבים, וזה לא קורה בדרך כלל בבת אחת... וקשה לי להאמין שהכל נקרע. על פי דברי חכמים, אצל בוגרות (מעל גיל 12), ממילא הבתולין מתרחבים מאוד ולכן אי אפשר לדייק... כך שההנחה שלי היא שאולי גרמת נזק לבתולין, אבל לאו דווקא הכל נגמר.
השאלה השניה היא זה ישפיע על הנישואין... יש בזה אין סוף דיונים, מבחינה הלכתית ונפשית, אולם ההנחה היא שאם לא היה, ח"ו, גבר מעורב בעניין ומכיוון שאת בת עשרים, אין לזה יותר מידי השפעה. אלא אם כן מדובר ממש ממש על פתיחת כל הפתח..., מה שלא נראה לי.
מכיוון שבוגרות ממילא הבתולים שלהם לא מושלמים, לרוב הבעלים זה לא אמור להיות מורגש או מפריע או להשפיע על הכתובה.
לגבי הענין השלישי, זה בהחלט חמור יותר. מה שאת מתארת הוא ללא ספק אוננות, והתעסקות עצמית שאסורה. זה נכון שיש הבדל גדול בין בנים לבנות בענין, ולבנות זה פחות אסור, אולם גם לבנות זו בעיה ומה שאת מתארת זו אוננות. אני מניח שכדי להגיע לרמות כאלו של גירוי וידע גם היית צריכה לראות כל מיני דברים, לקרוא כל מיני דברים ולהכיר "מצבים". וזה דבר בעייתי מבחינה רוחנית. כמובן שאת עוד צעירה ולא ידעת למה את נכנסת ובוודאי שבנות רבות מאוד מגיעות לזה, אולם מבחינה דתית הפנטזיות שאת מתארת והמצבים נחשבים לבעיה הלכתית ואמונית. את לא ממש מתארת כמה פעמים עשית את זה ביום, ולכן זה הגיע, אבל לפי התיאור שך זה נראה שאת בהחלט מבינה על מה מדובר...
עכשיו נותר לתקן, לעבוד מעט על הפנטזיות וללמוד איך לשלוט בהן, כמה שאפשר. לא ברור לי שבמצב שלך צריך לשתף את הבעל לעתיד בעניינים הללו, אם זה עדיין בשליטה, אולם מצב שבו את נפגש עם מישהו ומדמיינת את עצמך איתו הוא מצב לא בריא. בוודאי בפגישות הראשונות... שוב, זה לא נדיר כל כך ולשיטות אחרות, חילוניות, זה "טבעי", אולם יש לזה יחס לא חיובי בדת...
זה אפשרי לשלוט על אוננות ולהתמודד איתה, אולם זה מתחיל מהשליטה על הפנטזיות והמחשבה כמה שאפשר, ועל זה צריך לעבוד...
כך שגם אם את בתולה מבחינה פיזית, את צריכה לעבוד על עצמך לחזור לבתולין נפשיים, כמה שאפשר, לגשת לחיי האישות בצורה בריאה, אינטימית וזוגיות ובעז"ה עם בעלך לעתיד להגשים את כל השאיפות בתחום הזה.
